במחזה הזה מאת גורן אגמון, שעולה בבית ליסין בפעם השנייה, בהפרש של יותר מעשרים שנה, מככבת רבקה מיכאלי בתפקיד הסבתא הרודנית, המניפולטיבית, זאת שיודעת טוב מכולם מה טוב לכולם, והיא עושה זאת במיומנות ובברק. בתה של גיבורתה נמצאת על ערש דווי והסבתא היא זאת שתנווט מעתה את ענייני הירושה שהאם מותירה לילדיה – שנולדו משני אבות שונים.

המעברים בין הקטעים הקומיים, המצחיקים והמגוחכים, לקטעי הדרמה – חדים, מפתיעים ובעלי אפקט עוצמתי. מדובר בדרמה משפחתית, העשויה מחומרים שכולנו מכירים במידה זו או אחרת: הציפיות שלנו מבני משפחתנו, האכזבות, הטינה, הכעס, משחקי הכוחות, תאוות הבצע – אבל גם האהבה.

הבמאי אלון אופיר הצליח לצקת תוכן אנושי ועומק אל תוך הדמויות, שאולי המעניינת ביותר מביניהן (מלבד הסבתא, כמובן) היא של האחות, נגה (מאי קשת), שאמה מורישה לה משום מה את כל רכושה תוך שהיא מנשלת ממנה את אחיה. מדוע החליטה האם להשאיר הכל לבתה ולהותיר את בנה חסר כל? כיצד תנהג האחות במצב הרגיש הזה? וכיצד תתמרן הסבתא בתור ראשת המשפחה, שרואה את עצמה אחראית לכל הנפשות הפועלות בה? ושאלה חשובה לא פחות: האם השיפוט של הסבתא יתברר בסופו של דבר כנכון או כמוטעה? התשובות לכל השאלות הללו – על במת בית ליסין."ההפקה שהעלה הבמאי אלון אופיר היא מוצלחת, מעוררת עניין רב, נוקבת ומענגת בזכות השחקנים ובהחלט מהווה חוויה תיאטרלית משובחת" (חיים נוי, קפה דה מרקר)

מחזה ישראלי מאת גורן אגמון
בימוי: אלון אופיר
תפאורה: לילי בן נחשון  
תלבושות: אורן דר  
מוסיקה: שמוליק נויפלד  
תאורה:  עדי שמרוני
 צלם: כפיר בולוטין
משתתפים: רבקה מיכאלי, מאי קשת, יניב לוי/ תום חגי, נעה בירון, אלירן הרוש